הטבות מס לעולים חדשים מארצות הברית ב-2026

למה זה חשוב עכשיו?

משום שעבור אזרחי ארצות הברית, המעבר לישראל לא מנתק בדרך כלל את הקשר למערכת המס האמריקאית. במילים פשוטות, גם אחרי העלייה לישראל ממשיכים לעתים להתמודד עם חובת דיווח בארה"ב, ולעתים גם עם חבות מס מסוימת, בהתאם לנסיבות. לכן, כל הטבה ישראלית חדשה שמפחיתה את נטל המס המקומי עשויה להשפיע באופן מהותי על התמונה הכוללת. מי שמתכננים את העלייה נכון, בודקים מראש את סוג ההכנסה, את מבנה ההעסקה ואת העיתוי, עשויים להגיע לתוצאה יעילה בהרבה מזו שהיו מקבלים ללא תכנון מוקדם.

מה השתנה בהוראת השעה החדשה לעולים חדשים ב- 2026?

החידוש המרכזי בהוראת השעה הוא פטור ממס בישראל על "הכנסה מזכה" שהופקה או נצמחה בישראל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שעומדים בתנאי הזכאות. זהו שינוי מהותי מאוד, משום שבמשך שנים רבות המוקד היה בעיקר על הקלות שניתנו ביחס להכנסות מחוץ לישראל, בעוד שהכנסה שנוצרה בישראל, ובפרט הכנסת עבודה, לא נהנתה בדרך כלל מהטבה דומה.

החוק קובע שההטבה חלה על עולה שהיה לתושב ישראל לראשונה, או על תושב חוזר ותיק שהיה שוב לתושב ישראל, בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד סוף שנת 2026. מי שנכנסים לתקופה הזאת עשויים להיות זכאים לפטור ממס על הכנסה מזכה שהופקה בישראל, בכפוף לתקרות שנקבעו בחוק ולשאר תנאיו.

מהי "הכנסה מזכה" לפי הוראת השעה?

כאן חשוב לעצור ולהבין את ההגדרה, משום שלא כל הכנסה נכללת בהטבה. החוק מתמקד בהכנסה חייבת שהיא הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה. ובמילים פשוטות – המוקד הוא בדרך כלל בהכנסה מעבודה, משלח יד או פעילות אישית. מנגד, החוק מוציא במפורש סוגי הכנסות מסוימים, ובהם "הכנסה אחרת" כהגדרתה בפקודה, וכן הכנסה המיוחסת לעולה או לתושב חוזר ותיק מתאגיד שקוף, למעט במקרים מסוימים שנקבעו בחוק.

המשמעות המעשית היא שלא מספיק לדעת שאתם "עולים חדשים". צריך לבדוק גם מה מקור ההכנסה, איך היא מסווגת, דרך איזה מבנה היא מתקבלת, והאם היא אכן נחשבת להכנסה מזכה לצורך ההטבה. לעתים אנשים מניחים ששכר, דמי ייעוץ, הכנסות דרך חברה או תקבולים ממבנה עסקי מסוים יקבלו כולם יחס זהה, אבל בפועל ההבחנות המשפטיות והחשבונאיות כאן קריטיות.

מהן תקרות הפטור החדשות לשנים 2026 עד 2030?

הוראת השעה קובעת מדרג תקרות שנפרש על פני כמה שנות מס.

• בשנת 2026 תקרת הפטור עומדת על 600,000 ש"ח.
• בשנים 2027 ו-2028 התקרה גדלה ל-1,000,000 ש"ח לכל שנה.
• לאחר מכן ההטבה מצטמצמת בהדרגה, כך שבשנת 2029 התקרה יורדת ל-350,000 ש"ח, ובשנת 2030 ל-150,000 ש"ח.

זהו מבנה שמעביר מסר ברור: המחוקק ביקש לייצר תמריץ משמעותי לעלייה ולחזרה לישראל בטווח הזמן הקרוב, תוך מתן הקלה רחבה יחסית בשנים הראשונות. עבור משפחות ובעלי מקצוע שמפיקים הכנסה מיגיעה אישית בישראל, במיוחד בשנות ההתבססות הראשונות, מדובר בהטבה שיכולה להיות בעלת ערך ממשי מאוד.

עם זאת, חשוב לשים לב שבשנת 2026 הפטור מחושב באופן יחסי לתקופת התושבות בישראל באותה שנה. כלומר, מי שהפכו לתושבי ישראל במהלך 2026 ולא בתחילתה, לא בהכרח יקבלו את מלוא תקרת הפטור השנתית, אלא תקרה יחסית לפי משך התקופה שבה היו תושבי ישראל במהלך אותה שנת מס.

מה קורה כאשר ההכנסה מתקבלת מקרוב?

החוק כולל מגבלה מיוחדת כאשר ההכנסה המזכה מתקבלת מקרוב. במקרים כאלה, התקרה המוטבת אינה זהה לתקרות הכלליות. במקום 600,000 ש"ח או 1,000,000 ש"ח, נקבעה תקרה נמוכה יותר של 140,000 ש"ח לכל שנה בשנים 2026 עד 2029. זו הוראה שחשוב מאוד להכיר, משום שהיא נוגעת למצבים שבהם ההעסקה או ההתקשרות נעשית מול קרוב, או במסגרת מבנה משפחתי מסוים.

מבחינה מעשית, זהו אחד המקומות שבהם תכנון לא מדויק עלול לייצר אכזבה. מי שמניחים שכל הכנסה אישית בישראל תיהנה אוטומטית מהתקרה הגבוהה, עלולים לגלות בדיעבד שהקשר בין הצדדים משנה את התוצאה בצורה מהותית.

האם ההטבה יכולה לחול גם כאשר הפעילות נעשית דרך חברה זרה?

כן, אבל בזהירות רבה. הוראת השעה כוללת גם התייחסות להכנסה מעסק של חבר בני אדם תושב חוץ, שהופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של עולה או תושב חוזר ותיק. בתנאים מסוימים, הכנסה כזו עשויה להיות פטורה ממס בישראל. עם זאת, יש לחוק הזה סייגים חשובים מאוד.

כך למשל, ההטבה לא תחול אם אותו עולה או תושב חוזר ותיק הוא בעל מניות מהותי בחבר בני האדם תושב החוץ. בנוסף, כאשר מדובר בתאגיד שקוף, הפטור לא יחול לגבי חלק ההכנסה שמיוחס לבעל זכויות שהוא תושב ישראל. במילים אחרות, החוק מכיר בכך שחלק מהעולים ממשיכים לעבוד דרך מבנים עסקיים זרים, אך מבקש להציב גבולות ברורים כדי למנוע פרשנות רחבה מדי.

עבור אמריקאים שעובדים מול חברה אמריקאית, מחזיקים ישות זרה, או ממשיכים לייצר הכנסה במסגרת קיימת בארה"ב, זו נקודה רגישה במיוחד. לא מספיק לדעת שיש חברה זרה או לקוח זר. צריך לבדוק אם התנאים המדויקים של החוק מתקיימים, ואם מבנה הפעילות אכן מאפשר ליהנות מההטבה.

איך הטבות המס החדשות משתלבות עם המס בארצות הברית?

הטבה בישראל אינה מבטלת כשלעצמה את חובת הדיווח בארצות הברית. אזרחי ארה"ב ממשיכים בדרך כלל להגיש דיווחים אמריקאיים גם לאחר העלייה, ולעתים גם לבחון שימוש במנגנונים אמריקאיים כמו Foreign Earned Income Exclusion, זיכויים או כללי תיאום אחרים, לפי הנסיבות. לכן, היתרון האמיתי אינו רק בהפחתת המס בישראל, אלא ביכולת לבנות מהלך משולב שמביא בחשבון את שני צדי המטבע.

לעתים, כאשר לא מתכננים מראש, נוצרת תוצאה לא יעילה: מצד אחד מפספסים הקלה ישראלית, ומצד שני גם לא בונים נכון את הדיווח האמריקאי. לעומת זאת, כאשר בודקים מראש את סיווג ההכנסה, את מועד תחילת התושבות, את מבנה העבודה ואת המסמכים הדרושים, אפשר לייצר תוצאה הרבה יותר מסודרת ולעתים גם הרבה יותר חסכונית.

דוגמה להמחשה בלבד: איך הוראת השעה יכולה להשפיע בפועל?

נניח מהנדסת תוכנה אמריקאית שעולה לישראל ביולי 2026 ומתחילה לעבוד מישראל מול מעסיק שמבקש להעסיק אותה במבנה שמפיק לה הכנסה מיגיעה אישית בישראל. לצורך הדוגמה בלבד, ההכנסה השנתית שלה עומדת על כ-720,000 ש"ח במונחים שנתיים, אך מאחר שבשנת 2026 היא תיחשב תושבת ישראל רק חלק מהשנה, יש לבחון את תקרת הפטור היחסית לאותה שנה.

אם יתברר שהמבנה אכן עומד בתנאי החוק וההכנסה נחשבת להכנסה מזכה, ייתכן שחלק משמעותי מההכנסה, או אפילו מלוא ההכנסה הרלוונטית לתקופת התושבות, ייהנה מפטור ממס בישראל עד התקרה היחסית החלה עליה. משם והלאה יש לבחון גם את המשך הדיווח בארה"ב ואת האופן שבו הדיווח האמריקאי משתלב עם התוצאה הישראלית.